פסק-דין בתיק ע"פ 4526/04

השופטת ד' ביניש:

           המערער נידון בבית המשפט המחוזי בירושלים ל-4 שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי לאחר שהודה בעובדות כתב אישום מתוקן בשני אישומים של הובלה של נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של סחר בנשק ללא רשות לפי סעיף 144(ב2) לחוק. כן הורשע המערער בשיבוש הליכי משפט. הודאתו של המערער היתה בעקבות הסדר טיעון לענין נוסח כתב האישום. עוד הוסכם בין התביעה למערער כי התביעה תעתור לעונש מירבי של 6 שנות מאסר ואילו המערער יוכל לטעון לכל עונש, אף ללא מאסר. העבירות הקשורות בנשק שהמערער הודה בביצוען פורטו בשלושה אישומים. האישום הראשון בו הורשע המערער הוא בהובלת נשק ושיבוש מהלכי משפט בשל העובדה כי בחודש ספטמבר 2003, משנעצר אחיו מג'די בחשד למעורבות בפיגוע טרור, חשש המערער כי אקדח מסוג CZ ושתי מחסניות מלאות בכדורים שהטמין מג'די בבית גיסו עלול להתגלות ולהפליל את אחיו. לפיכך, יצא המערער לבית הגיס, ביחד עם נאשם נוסף באותו כתב אישום. השניים נטלו משם את האקדח והמחסניות והסתירו את הנשק והתחמושת בחצר בית אביו של המערער. כמו כן הנחה המערער את הנאשם השני כי אם הוא עצמו ייעצר, יטול זה את האקדח ממקום המסתור ויטמינו במקום אחר. האישום השני בו הורשע המערער הוא שבמועד סמוך לארועים המפורטים לעיל העביר תיק המכיל תחמושת ונשק והסתירו בביתו של אחר. לאחר מכן העבירו גם את התיק לבית אביו וגם זאת כדי להסתירו. האישום העיקרי בגינו הורשע המערער הינו האישום השלישי אשר לפיו מכר המערער לאדם בשם שרבתי אקדח תמורת כ- 8,000 ש"ח. לפי האמור בכתב האישום המתוקן הוחזר בסופו של דבר האקדח לידיו.

           בגזר דינו עמד בית המשפט קמא בהרחבה על נסיבות ביצוע העבירות שבהן הורשע המערער ועל נסיבותיו האישיות לקולה כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. מנגד עמד על החומרה שבעבירות ובסופו של הליך גזר על המערער עונש מאסר של 4 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו וכן שנתיים מאסר על תנאי.

           הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת העונש. סניגורו של המערער, עורך דין רבאח, טען כל שאפשר לטובת מרשו. בין היתר עמד על נסיבותיו האישיות של המערער, על כך שעל פי תסקיר שירות המבחן התנהגותו של מרשו בכלא חיובית וכי ביקש משלטונות הכלא שלא להיות בין האסירים הבטחוניים כדי להתנתק מהם. כיום נתון הוא בין האסירים הפליליים ומצב זה מכביד עליו את שהותו בכלא. עוד טען לפנינו הסניגור כי העונש אשר הושת על מרשו מחמיר עימו מעבר לרמת הענישה המקובלת בעבירות מן הסוג בהן הורשע. כמו כן ביקש מאיתנו להקל בעונשו של המערער בהתחשב בכך ששותפו להסתרת הנשק ושיבוש ההליכים נידון לעונש קל של 12 חודשי מאסר.

           שקלנו את טענותיו של הסניגור ומקובלת עלינו ההערכה כי המערער למד את לקחו ומבין עתה את חומרת מעשיו. אולם בכך אין די. המעשים אשר בביצועם הורשע המערער הם חמורים ביותר. חומרה יתרה יש במכירת האקדח לאותו שרבתי אשר עשה שימוש באקדח לפעילות חבלנית בהיותו פעיל של הזרוע הצבאית של החמאס אשר גויס בידי אחיו של המערער. אין כל טענה לפנינו כי המערער ידע על פעולותיו של אחיו ועל השימוש שנעשה באקדח שמכר. עם זאת, בימים אלה, כאשר נשק חם משמש בידי ארגוני טרור לפעולות חבלה והרג, או בידי עבריינים למטרות פליליות המסכנות חיי אדם, מצווים בתי המשפט להגיב בענישה חמורה על עבירות של סחר בנשק והחזקתו. בהתחשב במכלול נסיבותיה של פרשה זו אין לומר כי העונש שהוטל על המערער חמור יתר על המידה באופן המצדיק את התערבותנו.

           אשר על כן, הערעור נדחה. 

ניתן היום, כ"ד בחשון התשס"ה (8.11.2004).

ש ו פ ט                                     ש ו פ ט ת                                 ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: